הדרך שלי להתמודד עם חיתולים

עם תמר, בתי הבכורה, פתחתי הרבה חיתולים מסריחים וניקיתי הרבה קקי. עברנו איתה פרידה מחיתולים שנמשכה כחצי שנה, עם רגעים מתסכלים, "פספוסים" והמון כביסות.

אחרי תמר נולדה לנו צוף, וגיליתי במקרה שתינוקות מפתחים שליטה בסוגרים מגיל לידה. כשצוף הייתה בת 6 שבועות, התחלתי לתווך לה את השליטה שלה בסוגרים. "פשפשנו" בתחנות קבועות במהלך היום, בעיקר אחרי הנקה וכשקמה משינה.  חשוב לציין שהיא היתה מחותלת כל הזמן, והורדנו את החיתול לכמה רגעים רק כדי לפשפש. בדרך הזו, היה לשתינו הרבה יותר נעים ונקי. אבא מאוד התלהב שאין יותר חיתולים עם קקי (זה מאוד משמעותי כשעוברים לאכול מוצקים … 🙂 ). לקראת גיל שנתיים, צוף נפרדה מחיתולים בקלילות תוך יומיים, וכולנו היינו שמחים ומאושרים.

מעבר לצד הפרקטי, זו היתה חוויה מאוד מחברת, מכבדת, מרגשת ומשעשעת. חשוב גם לומר שזה תהליך שדורש התמדה, ואולי לא לכל הורה זה מתאים במבט ראשון. יחד עם זאת, מתרגלים לזה בצ'יק, וזה חוסך המון עבודה מיותרת. 

מזמינה אתכם להקדיש כמה דקות ולהכיר את הרעיון (אפשר להתחיל כאן), מקסימום – תרוויחו 🙂